החלטה בתיק ה"פ 28062-04-11

המבקשים הגישו בקשה בדרך של המרצת פתיחה שבה הם עתרו לסעדים שונים שעיקר עניינם הוא מניות שהיו למשיבה 1 באגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב בע"מ (" אגודת הכורמים")  ואשר, כך נטען, חולקו בין חברי המשיבה 1 (" האגודה") באופן שאינו שוויוני ונגד את תקנון האגודה ואת עקרונות ההגינות והשוויון.

המשיבים ביקשו לדחות את התובענה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית או התיישנות ולחלופין עתרו לעכב את ההליכים מחמת סעיף בוררות הכלול בתקנון האגודה של המשיבה 1.

שקלתי את טענות הצדדים והגעתי למסקנה שיש לדחות את טענות המשיבים בנוגע לסמכות ולהתיישנות ולקבל את בקשתם לעכב את ההליכים מחמת סעיף הבוררות.

את טענות חוסר הסמכות השתיתו המשיבים על הוראת סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות (" הפקודה"), המקנה לרשם האגודות השיתופיות את הסמכות לחקור בעסקי אגודה שיתופית. המשיבים טוענים כי המבקשים אכן פנו לרשם האגודות השיתופיות (" הרשם") וביקשו את התערבותו במחלוקת שבינם לבין המבקשים ומשבחרו לנקוט בדרך זו, שוב אין הם יכולים לעתור לבית המשפט רק מחמת העובדה שהרשם לא נענה לבקשתם.

בטענה זו אין כלום ואני דוחה אותה. סמכותו של הרשם לנהל חקירה בעסקי אגודה היא סמכות שבשיקול דעת והעובדה שהוא החליט שלא לקיים חקירה בעניינים שבעטיים פנו אליו המבקשים, אינה מביאה ואינה יכולה להביא לתוצאה של שלילת סמכותו של בית המשפט לתת בידי המבקשים סעד, ככל שיימצא שהם ראויים לקבלו.

את טענת ההתיישנות ראיתי לנכון לדחות מפני שבתשובה לה העלו המבקשים טענה שבנסיבות העניין חלה הוראת סעיף 8 לחוק ההתיישנות תשי"ח - 1958, שעניינה מניין תקופת ההתיישנות רק מן המועד שבו נודעו לתובע העובדות המהוות את עילת התובענה.  בקשר לכך טענו המבקשים כי העובדות הרלוונטיות נודעו להם רק בשנת 2009 ומכאן שבמועד הגשת התובענה טרם חלפה תקופת ההתיישנות. אכן, טענה זו של המבקשים נטענה בלא תמיכה בתצהיר אלא שהמשיבים נמנעו מלהגיש תשובה לתשובה, ומכאן שאין מניעה לקבל טענה זו של המבקשים ולדחות את טענת ההתיישנות.

עניין אחר הוא הוראת הבוררות שעל סמכה עתרו המשיבים לעיכוב הליכים. המשיבים הפנו לתקנון האגודה אשר סעיף 149 שלו קובע כדלקמן:

"149.    כל הסכסוכים הנובעים מעסקי האגודה בין חברים או בין חברים לשעבר או בין מי שתובע מכוח חבר מצד אחד ובין האגודה או המנהלה או הפקידים של האגודה, חייבים ליישבם על ידי בוררות באחת הדרכים הבאות, לפי ברירות התובע:

א.                  פניה לרשם האגודות השיתופיות, לפי סע' 52 לפקודת האגודות השיתופיות;

ב.                   פניה לברית פיקוח לשם מנוי בורר;

ג.                   בסכסוכי קרקעות בין חבר לחבר או בין חבר לאגודה הבורר יתמנה ע"י ברית פקוח וכל הצדדים שיש להם עניין ביישובו של אותו סכסוך יהיו רשאים להצטרף ולהיות צד לאותו ברור והחלטת הבורר תחייב את כל הצדדים.".

על יסוד הוראת סעיף זה טוענים המשיבים כי מכוחו של סעיף 5(א) לחוק הבוררות תשכ"ח -  1968 ( "החוק"), יש לעכב את ההליכים בתובענה זו.

המבקשים מתנגדים לכך והם טוענים כי מדובר בסכסוך הנוגע ל"עניינים חוקתיים" של האגודה וכי על פי הפסיקה, סכסוכים כאלה לא יועברו לבוררות על אף קיומה של הוראת הבוררות בתקנון האגודה, ובקשר לכך הם מפנים לדברים שנאמרו בה"פ 284/98  בית מאיר - מושב עובדים להתיישבות שיתופית נ' רחמני (טרם פורסם, 5.9.99 ) ("עני ין רחמני").

לטענה זו של  המבקשים אין יסוד מספיק ואני דוחה אותה. עיון בבקשה בכלל, וברשימת הסעדים המתבקשים בפרט, מלמד שכולם (למעט סעד של חקירה בעסקי האגודה לפי ס' 43 לפקודה, אשר ספק אם יש לבית משפט זה סמכות לתתו, בהיותו לביקורת השיפוטית על פעולת ושיקול דעת הרשם)  הם עניינים פנימיים השנויים במחלוקת בין המבקשים לבין המשיב 2 (וועד האגודה). בכלל אלה ניתן ללמוד את ההצהרה המבוקשת שהעברת מניות שנעשתה מחברי האגודה, היא בטלה, הבקשה להורות לוועד האגודה להמציא פרוטוקולים ומסמכים שונים וכן למסור מידע בנוגע לחלוקת מניות באגודת הכורמים אשר לפי הטענה נעשתה לחברי האגודה תוך קיפוחם של המבקשים.  עניינים אלה, ושכמותם, נחשבו בפסיקה לעניינים פנימיים אשר לגביהם חלה הוראת בוררות כגון זו המצויה בתקנון האגודה ועיון באסמכתא שהעבירו המבקשים, היינו עניין רחמני, מלמד שגם אסמכתא זו אינה תומכת בטענות המבקשים. מסקירת הפסיקה המובאת שם, ניתן ללמוד שרק במקום שליבת הסכסוך היא "עניין חוקתי", יסרב בית המשפט לעכב את ההליכים ולהעביר את הסכסוך לבוררות ובאותו עניין עיכב בית המשפט את ההליכים שבפניו תוך שהוא קובע שסכסוך בין הצדדים בנוגע לגבולות נחלות חברי המושב, אינו אלא סכסוך ב"עניין פנימי" להבדיל מ"עניין חוקתי".  למסקנה דומה הגיע בית המשפט בע"א 934/91 כהן נ' בית נקופה,  פ"ד מ"ז (3), 592 כשהוא קבע שסכסוך בנוגע להקצאת שטחי קרקע להקמת לולים, ראוי להתברר בבוררות. כך היה גם ברע"א 5771/07 קדמן נ' ישע - אגודת עובדים להתיישבות שיתופית חקלאית בע"מ, (טרם פורסם, 17/12/09), שאליו הפנו המשיבים, ואשר בו נקבע כי מחלוקת בענייני חלוקת מכסות מים היא עניין שהוראת בוררות בתקנון חולשת עליו.

סיכומו של דבר, באין טעם מיוחד שלא לעשות כן, כנדרש בסעיף 5(ג) לחוק, אני מחליט לקבל את בקשת המשיבים ולהורות כי הסכסוך שעליו נסבה התובענה בתיק הפ"ב  28062-04-11 זה  יועבר להכרעת בוררות כמתחייב מסעיף 149 של תקנון האגודה.

לאור התוצאה שהגעתי אליה אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  כ' שבט תשע"ב, 13 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי  אורלי גבע התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: